למרות שמציאות וירטואלית, מציאות רבודה היא עדיין מציאות והמילה עצמה אומרת זאת. ככזה איננו יכולים לחשוב שה Metaverse חף מבעיות המציאות האמיתית שאנו חיים בה מדי יום. אחת המכות החברתיות הקשות היא זו שלתוקפנות לאנשים אחרים, כמו גם את בריונות ופשעים מסוג זה. לפי מה שאנחנו לומדים ממנו דרום סין מורנינג פוסט, ה"פשעים" הללו כבר קיימים בעולם הוירטואלי. האם אנחנו צריכים להתחיל לזוז כבר?
חלק מהמשתמשים של Metaverse כבר דיברו על תקיפה מינית במציאות מדומה. האם יש כבר צורך בבדיקות ובסיורים?
משטרת וירטואלית עשויה להזדקק לסיור במטאוורס כדי להגן על המשתמשים מפני התעללות, לפי מומחה לסחר בבני אדם מתיו פרידמן. לדבריו, יש ליישם אותם misure של הגנה כדי למנוע מאנשים פגיעים להיות הטרדה או דחיפה למצבים נצלניים. כדי שהעולמות האלה יהיו בטוחים, הוא אומר, ייתכן שהמשטרה המקוונת תצטרך לסייר בסביבות ולזהות הפרות זכויות אדם לפני שתטפל ב מתעללים במציאות.
קראו גם: אתה יכול להרגיש כאב במטאוורס הודות לסטארט-אפ היפני הזה
פרידמן הוא כיום מנכ"ל מועדון המקונג, אסוציאציה כי נלחם בסחר בבני אדם באסיה. לדבריו, חיוני שארגונים כמו שלו יוכלו לעזור לחברות כמו meta e מיקרוסופט ביצירת עולמות וירטואליים. מועדון המקונג כבר השתמש במציאות מדומה כדי לאפשר לאנשים לקבל מבט פתוח על פשעי מין.
מוקדם יותר השנה סיפרה אישה חוויה מצמררת ב-VR שגרם לה להרגיש מופרת וחסרת ביטחון. ב פוסט בינוני בבלוג בשנה שעברה, נינה פאטל, 43, מתארת איך הייתה "הוטרדה מילולית ומינית"במטאוורס של פייסבוק. האווטאר שלה, שנעשה כדי לשקף את הופעתה האמיתית, היה מהיר מוקף בשלושה או ארבעה אווטרים זכר, עם קולות גברים.
לכן אנו שואלים את עצמנו: גם במציאות שמטבע הדברים צריכה להיות יותר מוגן אנחנו צריכים תקנות? זה נורמלי שתהיה התעללות במטאוורס השלכות אפילו בחיים האמיתיים במיוחד מנקודת מבט פסיכולוגית.
